1- הייתה לי יכולת בחירה – שאלו אותי איזה חדר אני רוצה להיות. יכלתי לבחור. כבר היינו פה קודם, יש עניין להכיר. הכל קורה באותו המקום – זה נותן תחושה נוחה. מתרגלים רגע לחדר, זה הופך להיות החדר שלך. את יולדת, נחה בו, הביאו לנו ארוחת בוקר, ישנו בחדר.
2- הרופא גר בבית ליד, הדולה והמיילדת מגיעים מהבית שלהם, עומדים בפקקים. אם היה חדר לצוות עצמו, חדר צוות נוסף שיוכלו לישון בו.
3- אני חושבת שהמקום הזה, יותר מזמין את בן הזוג להיות חלק. כשיש מיטה זוגית – אתם ביחד פה. לאומת בית חולים, במקרה הטוב כורסא נפתחת וגם לא תמיד. זה ממש בסיסי. הזוגיות היא חלק בלתי נפרד מזה.